"ידועים בציבור" הם בני זוג החיים במסגרת חיי משפחה משותפים ואינם נשואים זה לזה.

 

אין הגדרה חד-משמעית קבועה בחוק אחד של מוסד הידועים בציבור,מעמד זה נתהווה מכורח המציאות וכפועל יוצא הוא מוצא את ביטויו בחוקים שונים אשר ההגדרה בהם איננה אחידה (ראה רשימת החוקים להלן). עם זאת, נהוג לאמץ את ההגדרה שבחוק הירושה הקובעת שידועים בציבור הינם "איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף".

הגדרה של אדם כ"ידוע בציבור" אינה משנה את הסטטוס המשפטי שלו. דהיינו- הוא יחשב "נשוי" (לאחר) או "פנוי", בהתעלם מהיותו ידוע בציבור. ביקורת שהופנתה כנגד מצב זה בו יכול אדם להיות נשוי מחד וידוע בציבור לאחר מאידך, הביאה לכך שבמספר חוקים ישנה דרישה מפורשת כי הידועים בציבור יהיו פנויים.

בפסיקה נקבע כי "חיי משפחה" כוללים את היסוד האינטימי של חיבה, אהבה ונאמנות ואתהיסוד הכלכלי. חיי אישות (קיום יחסי מין) הם אינדיקציה לקיום חיי משפחה אך אינם תנאי מספיק להוכחתם. גם רומן חולף, הפוגע לכאורה ביסוד הנאמנות ביחסי הידועים בציבור, אינו פוסל כשלעצמו את ההכרה בבני הזוג כידועים בציבור, משום שרומן חולף מוכר גם בחיי נישואין.

"משק בית משותף" הוא פועל יוצא של החיים המשותפים. הדגש הוא על המאמץ המשותף לניהול משק בית ועל חיי השיתוף, בדרך כלל תחת קורת גג אחת, אם כי הוכרו בפסיקה גם ידועים בציבור שגרו יחד לסירוגין בשתי דירות שונות.על מנת שבני זוג יוכרו כידועים בציבור אין צורך שהציבור יטעה בהם ויחשבם לנשואים אלא די בקיום חיים משותפים.

בני זוג בוחרים לחיות יחד כידועים בציבור מסיבות שונות: מסיבות אידיאולוגיות של התנגדות למוסד הנישואין הדתי או מסיבות כלכליות (חשש מאיבוד זכויות פרטניות במקרה שיינשאו, כתשלומי פנסיה לאחר מות בן זוג או כזכויות של תא חד הורי). לעתים אורח חיים של ידועים בציבור הוא כורח המציאות בשל איסורים דתיים המונעים נישואין לבחיר הלב (לדוגמא: כהן המנוע מלהינשא לגרושה או לגיורת).וכן במקרים בהם מתקשים בני זוג לפרק את חיי הנישואין של מי מהם.

בני זוג המעוניינים להיות מוכרים כידועים בציבור לצורך קבלת זכויות סוציאליות, זכויות ירושה ואחרות הקבועות בחוק, נדרשים להוכיח את דבר היותם ידועים בציבור. ההוכחה היא עניין שבעובדה, שיש להוכיחו בראיות. קושי מיוחד בהוכחה קם כאשר אחד מבני הזוג כבר נפטר.

ידועים בציבור זכאים כיום, בין היתר,  לזכויות סוציאליות ופנסיוניות עפ"י חוק- שבעבר היו נחלתם של אנשים נשואים בלבד. ואולם, נדרשת לכך קביעה מפורשת בחוקים השונים.

חוקים מסוימים מעניקים זכויות דווקא לאישה הידועה בציבור ולא לגבר הידוע בציבור, מתוך הנחה שהנשים הן אלה הנזקקות להגנת המחוקק וביהמ"ש. בשנים האחרונות מתחולל מפנה ומוגשים סיוע והכרה שוויוניים בחוק ובפסיקה גם לגבר הידוע בציבור.

חוקים סוציאליים וחוקי הביטוח הלאומי מכירים במוסד הידועים בציבור לעניין ביטוח זקנה, ביטוח שארים וכו'. הידוע בציבור של מי שנפטר זכאי לגמלה, (אלא אם הידוע בציבור היה נושא משרה ברשויות השלטון). לעניין תשלומי מס, עדיף מבחינה כלכלית מצבם של הידועים בציבור על מצבם של בני זוג נשואים (בייחוד לבעלי הכנסות גבוהות), זאת כיוון שפקודת מס הכנסה מחשבת לעתים הכנסת בני זוג במשותף. כללי החישוב המאוחד שהמיסוי עליו גבוה אינם חלים על ידועים בציבור.

לידועים בציבור הזכות למזונות מהעיזבון עם פטירתו של אחד מבני הזוג. בעת החיים המשותפים הוכרה זכותם ההדדית של בני זוג הידועים בציבור לקבל מזונות האחד ממשנהו.

ידועים בציבור יכולים לכרות הסכם לחיים משותפים וכן לערוך ביניהם הסכם ממון שיקבל תוקף של פסק דין. אך לא אישור על פי חוק יחסי ממון. כאשר הידועים בציבור נפרדים או כאשר אחד מהם נפטר חל ההסדר הרכושי לפי "חזקת השיתוף". על פי חזקה זו, (הניתנת במקרים מסוימים לסתירה), מתבצעת חלוקה שוויונית של נכסי בני הזוג שנצברו על ידם במהלך חייהם המשותפים. לשם קביעת אופן החלוקה של הרכוש נבדקים המאמץ המשותף, משך החיים המשותפים, אופי החיים וכיו"ב. חזקת השיתוף ברכוש כוללת גם חזקה של שיתוף בחובות שנצברו במהלך החיים המשותפים.

בנוסף לחוקים המזכירים את הידועים בציבור במפורש תתכנה זכויות של הידועים בציבור מכוח הדין הכללי, כגון: דיני הנזיקין, דיני עשיית עושר ולא במשפט, דיני החוזים ועוד. מרבית החוקים העוסקים בידועים בציבור דנים ביחסים שבין גבר לאישה. עם זאת, זוגות חד-מיניים זוכים גם הם כיום להכרה כידועים בציבור.

ילד שנולד מחוץ למסגרת הנישואין לידועים בציבור זוכה ליחס משפטי זהה לזה של ילד שנולד בתוך מסגרת הנישואין. כך לעניין אפוטרופסות, חיוב במזונות הילד ודיני הירושה. ילדם של ידועים בציבור יכול לשאת את שם משפחתו של אביו אם מי מבני הזוג חפץ בכך.

כיום יכולה גם הידועה בציבור לשנות שם משפחתה לשמו של בן-זוגה, ונדרש אישור של שר הפנים. סירוב האישה החוקית של הידוע בציבור לשינוי השם אינו מהווה מכשול בפני שינוי השם המבוקש.

  הכותבת: דיינה הר אבן, עורכת דין ומגשרת